moldovanfood_LOGO

rss_icon

437_3809e813b998a3fd198fc76ea992fd79

 

בטיחות המזון בהלכה היהודית

בטיחות המזון בהלכה היהודית

בטיחות המזון בהלכה היהודית

 

611549

 

הלכות בטיחות המזון הופיעו בהלכה היהודית כבר לפני 2000 שנה והטכנולוגיה של ימנו מאפשרת להבין את ההלכות טוב יותר ולהתמודד בהצלחה במלחמה הבלתי פוסקת בחיידקים.

*הרב אריה אור

שמואל מולדובן

 

 

הנחיות ליצור מזון בתנאי תברואה נאותים לא באות על מנת להקשות על העוסקים במלאכה כפי שחושבים רבים,אלא דווקא על מנת להציל נפשות ממחלות ואף ממוות.

 

חז"ל שהיו רגישים לשפיכות דמים וחיי אדם ודאגו שלא יקרה חלילה עיכוב או מעשה שעלול לקפח חיי אדם,עד כדי כך שרב שנשאל היה אם פקוח נפש דוחה שבת ושלא דאג מראש לפרסם את ההלכה שיכולה היתה להציל חיי אדם,היה מגונה.

 

"חמירא סכנתא מאיסורא"

 

ומתוך אותה רגישות של חז"ל לפיקוח נפש,בתחום תברואת המזון מובא כלל הלכתי המכונה "חמירא סכנתא מאיסורא" כלומר מאכל שהיה ידוע לחז"ל שהוא מסכן בריאות,האיסור לאוכלו היה חמור יותר מסתם איסור חכמים הנוגע למצוות,מכיוון שבספק הנוגע לאיסור של חכמים קבעו חכמים בעצמם שספק דרבנן (=חכמים) לקולא (=להקל),אבל בספק נפשות ,כל דבר שנוגע לסכנה ואפילו אם מדובר בספק לסכנה יש להחמיר ולא לאכול ולפיכך כל דבר שהוכח כמסוכן לגוף נאסר בחומרא יתרה לפי ההלכה.

 

מסופר על הרב מבריסק שהיה פוסק להרבה חולים שלא יצומו ביום כיפור ושאל אותו תלמיד חכם איך אתה שמחמיר בכל הלכה מקל בצום כיפור שהוא כידוע חמור ביותר ? ענה הרב מבריסק חלילה אינני מקל ביום כיפור,אלא מחמיר אני בהלכות פקוח נפש!

 

ולאור זאת ניתן להבין מדוע החמירו חכמים בתברואת מזון, מכיוון שבריאות הגוף שייכת לשמירת האדם מכל היזק שהרי הגוף שלנו הוא צלם אלוקים ולכן הוא מקודש ,לכן כל מאכל שעלול לסכן את הבריאות כמו משקים מגולים (מזון לא מכוסה) או ביצים מקולפות או שום ובצל מקולפים שעבר עליהם לילה וכן בשר שהתערב בדגים מסוכן הוא ,קבעו החכמים.

 

והרמב"ם שהיה כידוע רופא,כתב בהלכות רוצח ושמירת הנפש ,שכל סכנה היא איסור מן התורה.וחייבים חכמים להשגיח על זה מהפסוק "והיו עליך דמים",ובמקרה שלנו שמור על כללי יצור המזון ,על מנת לשמור על נפשות הסועדים שלך...

 

חותמת מדעית לידע עתיק

 

הטכנולוגיה והמדע של ימנו ,הגיעו להשגים אדירים ושינו את תרבות העבודה עם מזון מקצה לקצה,ביחס לתקופות קודמות,אולם היסטורית מסתבר שחכמי ישראל צברו ידע רב בהלכות יצור המזון ,ידע שהטכנולוגיה והמדע בתקופתינו יודעים גם להוכיח,כלומר לא שלא ידענו את הנחיות יצור המזון לפני אלפיים שנה,ידענו וגם ידענו,אלא שהמדע בה ושם את החותמת המדעית לכך.

 

להלן מספר דוגמאות:במסכת דרך ארץ כתוב "לא ישתה אדם מהכוס ויתן לחברו מפני סכנת נפשות" וכותב רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס)"שמא יש חולי בגופו (של השותה) ויצא מפיו לאותו שיור (השארית שנשארת בכוס) ויחלה גם חברו"- כלומר רבי אליעזר ידע שאדם עלול להדבק מגורמים בלתי נראים (חיידקים) ואפילו אם הוא בריא,הוא עלול להיות נשא של מחלה מדבקת ולכן אסורה השתייה מפה לפה.

 

עיקרון נוסף מיוחס לד"ר לואי פסטר מגלה /ממציא הפיסטור.פיסטור הוא תהליך יצור שבאמצעותו משמידים חיידקים והוא מהווה מאז גילויו הליך יצור מרכזי בתעשיית המזון וההגיינה הרפואית,גם העיקרון הזה מסתבר,היה ידוע לחז"ל הדוגמא לכך היא באמירה הבאה :

 

"כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" = כוס של כשפים ולא כוס של פושרין,כלומר הנזק שנגרם מכוס של כשפים עדיף על הנזק מכוס של פושרין,שלא הגיעו לרתיחה ומכאן שחובה להקפיד על רתיחה.

 

אמנם כדי להשלים את העניין ,יש להתייחס למגוון מדברי חז"ל. וכאן צפוי שיקום הפיקח וישאל ,הרי מצאנו עצות רבות שאינן מובנות בימינו ,נמצא העיקר חסר מן הספר ? נקדים הקדמה לצורך התשובה מתוך עקרון רפואי המוכר לנו,הוא שגם החיסון שנתגלה על ידי לואי פסטר...

 

ד"ר פסטר וההלכה היהודית

 

ד"ר פסטר ערך ניסויים רפואים בריפוי מחלת הכלבת ומובא בספר "מבוא שערים"שהתחבר באותה תקופה, עדות מפי ידידו הקרוב של פסטר הרב דוקטור ישראל מיכל רבינוביץ שפסטר הבין את יסודות המחקר מתוך התלמוד..שהגיע לידיו מידי אותו רב(רבינוביץ) שעסק בתרגום התלמוד לצרפתית.

 

והנה גילה פסטר משפט שעניין אותו מאוד: מאוד "מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו" (מסכת יומא -פד) כלומר תרופתו שיאכל דווקא מיותרת הכבד של הכלב הנגוע מכאן הבין פסטר שגוף החולה עצמו מפתח נוגדנים והם רק מרוכזים ביותרת הכבד.הגוף לומד לחסן את עצמו מפני נגיפים ורק במקרים קיצוניים של מתקפת נגיפים ,זקוק הגוף לעזרה חיצונית רפואית או לחיסונים המוזרקים באותו עיקרון .

 

אולם גילוי זה אינו עונה על שאלת השאלות ומה בדבר אותם עצות של חז"ל שאינם מובנות לנו ? לא נשכח שעדיין אנחנו בהקדמה לתשובה...

 

לפי תורת החיסון יובן כלל הלכתי מפורסם בפוסקים העוסקים באימרות חז"ל בענייני רפואה :"כבר נשתנו הטבעים" כלומר גדולי הפוסקים הרמב"ם ,הטור והשולחן ערוך ונושאי כליו (מפרשי השולחן ערוך המגן אברהם הטורי זהב ) עד אחרוני הפוסקים בימינו מתיחסים לרפואות שונות כנכונות מאוד בזמן כתיבתם אבל...פג תוקפם בימינו-מדוע ?

 

כאן התשובה לשאלתינו:נשתנו הטבעים ! או במילים אחרות המציאות המשתנה חיסנה אותנו לעניין זה

 

ולכן ישנם עצות חז"ל שאינם נוגעות לימינו ולעומת זאת החשיפה לחומרים חדשים חושפת אותנו לסכנות חדשות ,כך שבמשך כל הזמן משתנים הטבעים מרגישות לנגיפים מסוגים שונים או לחילופין המציאות המחודשת מייצרת נגיפים חדשים,שדורשים מאיתנו התחדשות מתמדת בתחום תברואת המזון.

 

*שאלות ניתן לכתוב לרב אריה אור מרבנות ירושלים בכתובת arieor123@gmail.com


בטיחות המזון בהלכה היהודית
דורג על ידי מיכאל אשר
5

Save

Save

צור קשר
שם:
מס' טלפון:
כתובת דוא''ל: