moldovanfood_LOGO

rss_icon

437_3809e813b998a3fd198fc76ea992fd79

 

החיים בשנת 1500

החיים בשנת 1500

החיים בשנת 1500

בפעם הבאה שאתה שוטף ידיים ומתלונן שטמפרטורת המים היא לא בדיוק איך שאתה אוהב, חשוב על איך הדברים היו פעם...הנה כמה עובדות על שנות ה- 1500.

שמואל מולדובן

כן חברים אנחנו אמנם חיים בתקופת שפע ולמרות שחינו נוחים ויש לנו הכול אנחנו מקבלים את הדברים כמובנים מאליהם ואנחנו לא באמת יודעים להעריך את הנוחות ולו גם הפשוטה ביותר,כוס הזכוכית,אמבטיית החרס,הרצפה ואפילו הגג שמעל ראשנו,אז בואו וקראו איך חיו פעם...

 

עגבניות רעילות

 

לאמידים בקהילה היו צלחות עשויות מ"פיוטר", שהכיל עופרת. מזון עם רמת חומציות גבוהה גרם לחלק מהעופרת להשתחרר לתוך האוכל, ואנשים היו מתים מהרעלת עופרת. זה קרה לרוב עם עגבניות, ולכן במשך כמעט 400 שנה, עגבניות נחשבו רעילות.

 

כוסות עופרת

 

כוסות עופרת שמשו לשתיית שיכר ו-וויסקי. השילוב היה לפעמים "מעלף" את השתיינים ליום- יומיים. עוברי אורח חשבו אותם למתים והיו מכינים אותם לקבורה. היו מניחים אותם על השולחן במטבח לכמה ימים ובני המשפחה היו יושבים מסביב, אוכלים ושותים ומחכים לראות אולי יתעורר.כך נולד המנהג של סעודת "אשכבה".

הצלצול הגואל

אנגליה הייתה מדינה עתיקה וקטנה, ולתושביה החלו להיגמר מקומות הקבורה. אז היו מוציאים ארונות קבורה, מרוקנים את העצמות ל"בית עצמות" וקוברים מישהו אחר בארון.
בזמן שפתחו את הארונות,מצאו ב-1 מתוך 25 ארונות, שריטות על פנים הארון, והבינו שחלק מהאנשים נקברו בעודם בחיים.


לכן החלו לקשור חוט ליד של הנפטרים, והיו מחברים אותו לפעמון שמעל הקבר.


מישהו היה יושב בבית הקברות כל לילה ("משמרת בית הקברות") לשמוע אם נשמע קול פעמון; וכך "הנפטר" היה ניצל על ידי "הצלצול הגואל" או שקראו לו "מת מצלצל".

 

 

האמבטיה

רוב האנשים התחתנו ביוני, מפני שעשו את האמבטיה השנתית במאי ועדיין היה להם ריח יחסית טוב ביוני. אבל בכל זאת, התחיל להיות להם ריח לא נעים, לכן הכלות החזיקו בידיהן זר פרחים גדול על מנת להסתיר את הריח...מכאן המנהג שהכלה נושאת זר פרחים ביום חתונתה.

 

האמבטיה הייתה גיגית גדולה מלאה במים חמים. בעל הבית זכה במים החדשים והנקיים, אחריו כל שאר הגברים והבנים, לאחר מכן הנשים ולבסוף הילדים. את התינוקות רחצו אחרונים,בשלב הזה המים היו כל כך מלוכלכים שממש אפשר היה לאבד שם מישהו.מכאן נולד הפתגם "היזהרו לא לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה".

 

גג הקש

 

לבתים היו גגות מסוככים- שכבה עבה של קש- ללא עץ מתחתיו. היה זה המקום היחיד בו חיות יכלו להתחמם,ולכן כל החתולים וחיות קטנות אחרות (עכברים, חרקים) חיו בתוך הגג. כשירד גשם, הקש הפך לחלק ולפעמים החיות היו מחליקות ונופלות מהגג.מכאן הפתגם: " יורד גשם של חתולים וכלבים".



לא היה דבר שימנע מדברים מליפול אל תוך הבית. הייתה בעיה רצינית בחדר השינה, שם חרקים ולכלוך אחר ממש יכלו לבלגן את המיטה הנקייה שלך. לפיכך, מיטה עם עמודים מסביב וסדין פרוש מעל שימשה הגנה חלקית.כך נולדו מיטות אפריון ("מחופות").

 

רצפת החול

 

הרצפה הייתה מאדמה (חול). רק העשירים יכלו להרשות לעצמם רצפה אחרת. מכאן הפתגם "עני כחול".
לעשירים היו רצפות קרשים שהיו חלקות מאוד בחורף כשהתרטבו, לכן פיזרו דיש (קש) על הרצפות לעזור לבני הבית לא להחליק.
ככל שהחורף התקדם, הם הוסיפו עוד ועוד דיש עד לשלב שבו היו פותחים את הדלת הוא היה נשפך החוצה. הם הוסיפו חתיכת עץ לתחתית הדלת. וזהו מפתן הדלת, (באנגלית: "מחזיק הדיש"-thresh hold ).

 

וזאת האמת! עכשיו, מי אמר שהיסטוריה משעממת ?

chusha_wa[1]

 

צור קשר
שם:
מס' טלפון:
כתובת דוא''ל: